1. בפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד המשיב, ולצידה כתב אישום המייחס לו עבירות
התפרצות לבית מגורים לבצע עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין , תשל"ז-1977 (להלן: "החוק");
מעשה מגונה באדם שלא על פי סעיף 345 לפי סעיף 348(ג) לחוק;
וגניבה לפי סעיף 384 לחוק.
על פי המפורט בכתב האישום, ביום
10.10.12 בשעה 10:30, התפרץ המשיב באופן שאינו ידוע במדויק למאשימה לביתה של הגב' מ.א. (להלן: "המתלוננת או מ.") ברחוב********* (להלן: "הבית").
בנסיבות אלה, נכנס המשיב לחדר השינה של המתלוננת ,כאשר היא ישנה במיטתה, והחל מאונן בסמוך אליה עד אשר הגיע לפורקן מיני ושפך זרעו על מיטתה של המתלוננת ועל בגד נוסף שהיה בבית.
בהמשך למתואר, התעוררה המתלוננת והבחינה במשיב בבית כשהוא לבוש במכנס בוקסר בלבד ובתגובה החלה לצעוק. בתגובה, פתח המשיב את דלת הבית ויצא מנה, כשהוא נוטל עמו סכום כסף קטן.
במעשיו המתוארים התפרץ המשיב לבית המתלוננת במטרה לבצע פשע או גניבה, ביצע מעשה מגונה ללא הסכמת המתלוננת וגנב את כספה מהמקום.
2. הצדדים נחלקו בשאלת קיומן של ראיות לכאורה ו עילת מעצר, וכן לגבי אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.
3.
סיכום ראיות בתיק החקירה
:
(א)
הודעתו י'. במשטרה מיום 7.8.13 שעה 08:56
הגיע למסור עדות לגבי אירוע התפרצות לביתו מיום 10.10.12. האירוע זכור לו היטב. בשעות הבוקר בהיותו בעבודה בראש העין התקשרה אליו מ. בשעה 10:00-10:30 ואמרה לו שהתעוררה וראתה בחור שעמד עם הגב אליה, רזה, צעיר שחום, בעל שיער קצוץ, כשרק תחתונים צמודים לגופו. הוא בהה בארון שמוצב ביציאה מחדר השינה. היא התיישבה על המיטה וצעקה עליו. הוא לא הסתובב אליה ולא ראתה את פניו, הוא פשוט ניגש מהר לדלת הכניסה לדירה, שנמצאת כשלושה מטרים מדלת החדר, ויצא החוצה.
מ. ציינה בטלפון שהכל בסדר ואין צורך שיחזור מהעבודה, אבל הוא בכל זאת חזר הביתה לאחר חצי שעה השוטרים כבר לא היו בדירה. במהלך סריקה שלו את הדירה הבחין בחולצה של בנו בן ה-3 מוטלת על רצפת המטבח, הרים אותה וראה שיש עליה כתמים שנראו כמו כתמי ביצה. הוא הריח אותה והבין שזה זרע של גבר, ומ. התקשרה מיד שוב למשטרה ומסרה שמצאו כתמי זרע בזירת האירוע. העבירו אותה לשוחח עם מז"פ. אנשי מז"פ חשבו שהם מתבדחים איתם וניתקו להם את השיחה, ולאחר שהתקשרו שוב הגיע איש מז"פ לאחר חצי שעה והראו לו את הממצאים בדירה. הם גם מצאו כתם זרע נוסף על מיטתם ועל גבי חולצה של מ. איש מז"פ דגם את כתמי הזרע ולקח את הדגימות. לאחר האירוע, הם ניקו את הבית באופן יסודי. מ. חוותה פוסט טראומה בחודש הראשון לאחר מכן, היא נעלה את הבית והחלונות בצורה תדירה, בדקה שוב ושוב כי הכל נעול. הוא עצמו ישן עם מחבט בייסבול ליד המיטה, החליפו מנעולים לדלת הכניסה, הוסיפו עוד מנעול ליציאה אחורית וכיו"ב.
לשאלה האם דלת הכניסה לבית הייתה נעולה במפתח, ענה שלא, לא נראה לו, הוא מניח כי גם דלת הכניסה לבניין לא הייתה נעולה לאחר האירוע ערכו כינוס של דיירי הבניין הדגישו את חשיבות סגירת דלת הכניסה לבניין וכן שינו את קוד הכניסה לדלת הכניסה. דובר גם על ארגון מצלמות אבטחה לבניין.
למ. אין כל קשר או חברים מהמגזר הערבי, ולא העסיקו בעלי מקצוע כלשהם בתקופה זו. לא אירחו בביתם לקוחות פוטנציאליים של מ. במסגרת תפקידה כמעצבת פנים עצמאית. לשאלה האם השתמשו בשירותי כביסה טרם האירוע, ענה כי בדק את זה כי מ. שאלה אותו את זה והוא זוכר היטב שלא השתמשו.
שולל כי קיימת אפשרות שהסדין והחולצות היו מוכתמות בזרע טרם כניסת הפורץ, כי אלו פרטים בולטים לעין שהיו מבחינים בהם. לשאלה מה תגובתו לגרסתה של מ. כי שללה קיום קשר אינטימי עם אדם אחר ממוצא ערבי טרם האירוע, ענה כי הוא מכיר את מ. המון שנים, הם נשואים באושר ויש להם קשר אינטימי קרוב.
אין להם מכירים מהעיר טייבה, לא שמע את שמו של המשיב מעולם, לא מזהה את תמונתו של המשיב (י"ט1). מהדירה נגנב סכום כסף קטן. לשאלה כיצד מסביר כי יומיים לאחר האירוע התקשר אליה אדם ממוצא ערבי שהיו לו את פרטיה, ענה כי יש כרטיס ביקור של מ. מפוזרים בדירה, ובאזור ממנו נגנב הכסף (צירף כרטיס לתיק החקירה). צילם את הסדין הנגוע מיד לאחר האירוע.
(ב)
הודעתו של פ' במשטרה מיום 6.8.13 שעה 11:30
משמש כמאבטח במוסד איזי שפירא ברעננה מזה כ-10 שנים. במסגרת תפקידו מוצב בבוטקה בשער הכניסה הראשי של המוסד. שער הכניסה פתוח במשך שעות היום, החל מ 06:50 ועד 22:30, כשבשעה 16:00 הוא מוחלף ע"י מאבטח אחר (הערת החוקר: מבחין כי שער הכניסה פתוח לרווחה).
לא עורך בדיקה לנכנסים למוסד, כי בדרך כלל מגיע לשם מי שצריך- כלומר אנשים עם מוגבלויות או ילדים. כמו כן לא עורך בדיקה למי שיוצא מהמוסד כי מי שיוצא לא מעניין אותו, וזה לא תפקידו. לשאלה האם עובדי שירות שמועסקים במוסד יוצאים בד"כ מהמוסד דרך השער עליו הוא אמון, ענה כי הם נכנסים ויוצאים מהשער, בד"כ כדי לקנות וגם לעשן מחוץ למתקן, או יוצאים למכוניתם. הוא לא אחראי עליהם אבל יודע שקיימת הנחייה שהם צריכים להיות במוסד במשך כל שעות עבודתם.
לא מכיר את המשיב. הוא לא מצוי בקשרי ידידות עם עובדי השירות למעט "שלום-שלום".
(ג)
הודעתו של א' במשטרה מיום 6.8.13 שעה 10:50